יום חמישי, 6 באפריל 2017

עו"ד נועם קוריס כותב על אחריות מוגבלת והרמת מסך

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס ביוטיוב

עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס בבלוגר      
עו"ד נועם קוריס בלינקדין
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז         
עו"ד נועם קוריס ב simplesite
עו"ד נועם קוריס ב saloona


















עו"ד נועם קוריס כותב על אחריות מוגבלת והרמת מסך

 

סעיף 18(4) לחוק קובע שחברה חייבת לכלול בתקנון שלה פרטים בדבר הגבלת האחריות, כאמור בסעיף 35. סעיף 35 לחוק קובע שאחריות יכולה להיות בלתי מוגבלת או מוגבלת אך אם היא מוגבלת יש לציין את אופי ההגבלה. סעיף 26 לחוק קובע שאם החברה קבעה שהאחרית בה היא מוגבלת, היא חייבת לכלול בסוף שמה את הביטוי בעירבון מוגבל/בע"מ. מדובר בהתרעה חשובה כלפי צדדים שלישיים וזאת בעקבות ביטול תורת הידיעה הקונסטרוקטיבית. זהו סימן חיצוני שמהווה נורה אדומה. צדדים שלישיים צריכים לדעת שמדובר בחברה בערבון מוגבל והם לוקחים על עצמם סיכון שהחברה לא תוכל לפרוע את התחייבותם כלפיהם. הרעיון של הגבלת אחריות מדבר על הגבלת אחריות בעלי מניות לחובות החברה עד לסכום הון המניות שהונפק לבעלי המניות. היתרון של עקרון זה בכך שבעלי מניות לוקחים על עצמם סיכון ידוע מראש בגובה הון המניות וכך ניתן ביתר קלות למצוא משקיעים לחברות בערבון מוגבל, כשהמשקיעים לא חשופים לתביעות בגין חובות החברה.

הרמת מסך
מתי נתעלם מאחריות מוגבלת ונרים מסך. סעיף 6 לחוק החברות מראה שהרמת מסך היא חריג לאישיות משפטית נפרדת ולא להגבלת האחריות. הפירוש של מונח זה הינו ייחוס של חובות החברה למשקיעים. בהרמת מסך אנחנו פוגעים באושיות היסוד של דיני החברות, ובעקרון האשיות המשפטית הנפרדת, ולכן בתי המשפט ברוב המקרים ימנעו מצעד חריג של הרמת מסך. בחברה פרטית נהיה נכונים יותר להיות ליבראלים בהרמת מסך כיוון שיש זהות קרובה יותר בין בעלי המניות לחברה או בין בעלי המניות לאלו שקיבלו את ההחלטות. במקרים כאלה המוסר בא יותר על סיפוקו כי מטילים את האחריות על אלו, שבפועל, נהנו מהפעילות הבלתי הגונה. בחברה ציבורית הטיעון הזה נחלש כיוון שבעלי המניות יותר מפוזרים, הם לא בהכרח נטלו חלק בפעילות המסוכנת.

הדחייה – הדחייה מעוגנת בסעיף 6(ה) לחוק. בהתקיים תנאי לפיו בעל המניה, אותו אנחנו רוצים לתקוף, הוא גם בעל חוב לחברה ניתן להדחות את החוב שלו והוא יהיה האחרון בסדר הנושים שיקבל את חובו בחזרה מהחברה. חובת ביטוח מנדטורית - ניתן להטיל חובת ביטוח מנדטורית על חברה, ובכך קנינו כיס פירעון נוסף, הקטנו את הסיכונים שצדדים שלישיים נחשפים אליהם. אולם אפשרות כזה תייקר את הפעילות התאגידית כיון שחברות יצטרכו לשלם פרמיות לחברות הביטוח. זהו רעיון מצוין כי אנחנו מסיטים את הסיכון כמו שעקרון האחריות עושה. ערבויות אישיות - דרך נוספת היא הדרך של ערבויות אישיות אשר גם לפיה אנחנו מוצאים כיסים נוספים (פס"ד צוק אור). סף מינימאלי להון עצמי - ניתן לקבוע סף מינימאלי של הון עצמי של חברות שרוצות להתאגד, כך יש כרית מסוימת, יש פחות סיכון שהחברה תגיע לחדלות פירעון. הבעיה היא שקשה יהיה לקבוע סף של הון כיוון שזה תלוי במספר פרמטרים, כמה מתאגדים, מהו תחום העיסוק וכיו"ב. כמו כן, יש לקחת בחשבון שאולי נצטרך להגביל את היחס בין ההון להלוואות, כלומר, להגביל את המינוף. עוד בעיה של הון עצמי מינימאלי היא הבעיה שאם נגזים ונקבע סף כניסה גבוה נפגע בחופש ההתאגדות ובחופש העיסוק ונחסום המון אנשים מוכשרים שאין להם כוח ועוצמה כלכלית להיכנס לשוק, ורק העשירים יוכלו להתאגד.

הרמת מסך הוא עיקרון מופשט. זהו עיקרון דינאמי שחייב לאפשר לבית המשפט מרחב שיקול דעת להבחין בין נורמה עסקית מותרת, לנורמה עסקית שאינה מותרת. באופן כללי, כאשר ביהמ"ש רואה שנעשה שימוש לרעה במסך ההתאגדות הוא ירים מסך. הרמת מסך יוצרת יחס משפטי ישיר בין הנורמה המשפטית או חוב שנוצר בעקבותיה, לישויות הממשיות המצויות מאחורי מסך ההתאגדות. אין צורך שהנורמה המשפטית תחול במישרין על היישות כדי להרים מסך, די בכך שהיא מוטלת על החברה. או אז, נייחס אותה, באמצעות פיקציה, לנושים מסוימים. סעיף 6(א) קובע כי " הרמה של מסך ההתאגדות היא כל אחד מאלה"
אם מתקיים לכך תנאי קבוע בחיקוק – הרמת מסך סטטוטורית. לדוגמא, סעיף 64 לפקודת מס הכנסה שאומר שניתן לייחס הכנסות לבעלי החברה אם בנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן – זהו שיקול שניתן לביהמ"ש.
אם מתקיימים התנאים בסעיף קטן ג' – סעיף זה קובע שביהמ"ש רשאי, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים, להרים את המסך בהתקיים אחד מאלה.
אם השימוש באישיותה המשפטית הנפרדת של החברה נועד לסכל כוונתו של כל דין או להונות או לקפח חיי אדם. בנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן בשים לב לכך שהיה יסוד סביר להניח כי ניהול עסקי החברה לא היה לטובת החברה וכן היה בו משום נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה. מסעיף זה משתמע שהחברה צריכה לפעול לטובת הנושים אך זהו אינו סעיף לטובתם אלא רק כאשר זה גם לטובת החברה. כלומר בסעיף יש שני תנאים מצטברים: סיכון הנושים + הדבר לא היה לטובת החברה. מימון דק – לחברה הון עצמי זעום לעומת הסיכונים שהיא לוקחת. חשש גדול שכאשר יצטרכו לפרוע חובות לא יהיה מהיכן לפרוע. או יחס מינוף גבוה, מעט הון עצמי, הרבה הון חיצוני – אלו הם מקרים שהם לא בהכרח בעייתיים אך ייתכן ובם עשויים לגרום להרמת מסך. סעיף קטן 6 ד' אומר שהרמת מסך תהיה רק כמוצא אחרון, הרמת מסך ממשית תעשה בשים לב שהחברה צריכה לפרוע את חובותיה. רק אם כרסמנו בכל נכסי החברה נעבור לכיסם של בעלי המניות. סעיף קטן 6 ה' קובע את רעיון ההדחייה, בדרך כלל מדובר בהדחייה של זכות של נושה שהוא גם בעל מניה בחברה, הנמצא בתחתית סדר הנושים. בפס"ד קריספי[1] אומרת דורנרר שהדחייה מותנית בכך שלבעל המניה חוב בחברה שהיא תעשה כאשר יש חוסר תום לב, כאשר הואא ניהל באופן כושל את החברה או כאשר החברה ממומנת במימון דק.

ביהמ"ש מרים מסך בעיקר ברטוריקה של "שימוש לרעה", "התחמקות מביצוע חוזה" וכיו"ב. כל מה שנועד להיות פיקטיבי ולהשתמש בתאגיד לא על מנת להשיא רווחים אלא ככיסוי. שלושה טיפוסי מקרים בהם ביהמ"ש יותר קרוב למסקנה שיש סיבה להרים מסך לא באופן אוטומטי)מבנה של מיזם/ קונצרן, מימון דק, עירוב נכסים כשאין הפרדה בין הנכסים האישיים של בעל החברה לבין נכסי החברה) ננסה להבין את ההצדקה מדוע ביהמ"ש יותר נכון להרים מסך במקרים אלו- מיזם – רוב הפעילות התאגידית בישראל, מנוהלת כיום במבנה כזה ולכן השאלה היא האם נתקוף כל חברה באופן אישי או את כל האשכול כיחידה אחת. במבנה כזה, נגרום לכך שבגלל אפקט הפירמידה נשלוט בהמון נכסים במחירים יורדים. רוב הפעילות היצרנית בישראל מנוהלת באמצעות חברות אחזקה, יש מעט מאוד משפחות שבעצם באמצעות השקעה זעומה יחסית שולטים על מרבית השוק. השאלה היא האם נדבוק במודל האחריות האישית או במודל המתייחס לאשכול כגוף אחד. התייחסות פורמאלית לגבי אישיות המשפטית הוא התייחסות כלכלית לגבי מהותו של הגוף. אם הגוף הכלכלי הוא רלבנטי אז זוהי הרמת מסך טוטאלית, ואם לא אז צריך להסתכל על כל אישיות משפטית בנפרד. מימון דק – גם פה ההנחה היא שמימון דק, כשלעצמו, לא נחשב שימוש לרעה באישיות המשפטית הנפרדת אך אין ספק שבמימון דק ישנו פיתוי להחצנת סיכונים. זהו אותו מצב בו ההון נמוך במיוחד ולכן הפיתוי גבוה. יש לבדוק האם זה מצב בו החברה מלכתחילה מימנה באופן מסוכן ואנו רואים שעקרון הגבלת האחריות ועקרון האישיות משפטית נפרדת אינו עומד תמיד לבעלי מניות ולנושאי משרה בחברה. לבית המשפט קיים שיקול דעת בנושא זה. בעלי מניות ונושאי משרה בחברה חייבים לנקוט משנה זהירות במילוי תפקידם ובהובלת המהלכים בחברה, זהירות זו תכלול חובת אמונים לחברה, מניעת ניגוד אינטרסים ועוד.



[1] ע"א 2223/99 ויטלי קריספי נ' ח. אלקטרוניקה (1988) בע"מ (פד"י נז(5)



אודות משרד עו"ד נועם קוריס ושות'

·          



עו"ד על משרד עו"ד נועם קוריס ושות:

נועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריס

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס בבלוגר
עו"ד נועם קוריס בלינקדין
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז
עו"ד נועם קוריס ב simplesite
עו"ד נועם קוריס ב saloona

מאמרים פרי עטם של משרד עו"ד נועם קוריס
מאמרם מאת עו"ד נועם קוריס
מאמרים מאת עו"ד 
נועם אברהם
מאמרים מאת עו"ד 
נועה מאיר
מאמרים מאת עו"ד יפית לוי
מאמרים מאת עו"ד יסידור שוורצמן
מאמרים מאת עו"ד  עינב זכאי
מאמרים מאת עו"ד  איתי ריזניק
מאמרים מאת עו"ד   ארז פרסי


מאמרים מאת עו"ד   לאה אביב

יום שני, 3 באפריל 2017

עו"ד נועם קוריס כותב על תנאי סף באישור תביעה ייצוגית

עו"ד נועם קוריס כותב על תנאי סף באישור תביעה ייצוגית
עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס בבלוגר
עו"ד נועם קוריס בלינקדין
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס בבלוגר
עו"ד נועם קוריס בלינקדין
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז
עו"ד נועם קוריס ב simplesite
עו"ד נועם קוריס ב saloona
תנאי סף ראשון: סעיף 8(א)(1) רישא לחוק – "התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה"
יש לוודא שאכן התובע מייצג את הקבוצה בשמה הוא לפני בית המשפט. הבדיקה היא קפדנית האם זהו התובע הראוי והאם התביעה שומרת על זכות כל הנפגעים. בין היתר נבחנות האבחנות בין בעלי הזכות השונים והפגיעה הפוטנציאלית בהם – ביחס למועד האירוע והיקף הנזק. השלב הזה קריטי כי הוא משפיע על כימות הפיצויים.
די בכך שהשאלות העיקריות תהיינה משותפות לחברי הקבוצה (עניין שמש)
בית המשפט, במסגרת אישור התובענה כתובענה ייצוגית, מחליט ביחס לזהות התובעים.
תנאי סף שני: 8(א)(1) סיפא לאותו סעיף מגדיר תנאי סף נוסף לאישור תובענה ייצוגית: סיכוי התובענה להתקבל. ברגע שמפרסמים מודעה  בעיתונות על עוולה שכזו או אחרת שנעשתה בחברה, ישנו מרוץ מי יגיש את הבקשה לתובענה הייצוגית ראשון.  הבחינה הלכאורית איננה  צריכה הציב מחסום גבוה מידיי בפני תובעים ייצוגיים ולקחת בחשבון את פערי המידע בין הצדדים (צפוי מתכת עמק זבולון).
בד"כ אין תשתית ראייתית מלבד הידיעה בעיתונות, לכן גם הרבה פעמים מוגשת בקשה לתובענה ייצוגית לפי סעיף 198 לחוק החברות (גילוי מסמכים)- דרך המלך ועדיף!!! בפרשת וידר ביהמ"ש בוחן את המסמכים המבוקשים האם הם רלוונטיים לצורך הוכחת התובענה  החשש הוא לזליגת  סודות החברה ופגיעה בקניין הרוחני וכו' של החברה. ביהמ"ש יכול לבחון בעצמו את המסמכים, כאשר הם מקבלים אותם במעטפה סגורה, ומחליט האם הוא נותן לחשוף את המסמכים או את חלקם.
בשלב זה רף ההוכחה נמוך יותר אולם על ביהמ\,ש לוודא כי המבקש העמיד תשתית ראייתית ראשונית המלמדת על קיומה של עילה אישית (אוהד מלכה).
תנאי סף שלישידרך בירור התובענה היא בדרך של תובענה ייצוגית. למשל האם זה רלוונטי  לפלח בעל מניות מצומצם, יכולה התובענה להידחות  או לחילופין נצמצם הקבוצה לפילוח הזה.
כך, כאשר בעל מניות שזכאי לדיבידנד, לא נאפשר לו לייצג גם בעלי מניות שלא זכאים לדיבידנד. או בעל  אג"ח מסוג מסוים לגבי בעל אג"ח מסוג אחר שאינו רלוונטי.
תנאי סף רביעיייצוג בדרך הולמת.
הרשות לניירות ערך מממנת 6-7 תביעות בכל שנה.  כדאי תמיד לפנות אליהם לקבל חוות דעת, וככל שרשות ניירות ערך תתמוך בהגשת התובענה יש בכך סיוע רב.  הדבר יכול לחסוך את עלויות של ההליכים ובהם חוות דעת, תשלום אגרות ועוד.   הדבר גם עשוי להגביר את סיכויי התביעה.
ייצוג ע"י ארגון- עניין הצלחה- על מנת שארגון יהיה תובע יהא עליו להוכיח קושי לאתר תובע בעל עילת תביעה אישית. בד"כ לא יקבע על סילוקה על הסף של תביעה בשל אי עמידה בסעיף זה.
הקריטריונים שיש לבחון בעניין זה: 1. עילת תביעה לכאורה + 2. קושי לאתר תובע בעל עילת תביעה אישית+ 3. ארגון ראוי כשלעצמו.

מקום בו קיים אינטרס ציבורי בתביעה, הדבר יכול להביא להקלה מסוימת בתנאים הפרוצדוראלים להגשת תביעה ייצוגית.

זילברשץ- לא בכל מצב בו חברה נקלעת לקשיים כלכליים לאחר שגייסה הון מן הציבור באמצעות תשקיף מעיד הדבר על כדך שהתשקיף היה כוזב. על מנת לאזן עובר הנטל במצבים אלו לנתבעים ליתן הסבר להיווצרות הפער. על התובעים להצביע על נזק שנגרם להם משום שהיה בתשקיף פרט מטעה. אולם בעניין שמש נקבע כי אין המדובר בדרישה להסתמכות ישירה כי אז הדרישה איננה עולה בקנה אחד עם תכלית הסעיף להסדיר את פעילות שוק ההון ולהבטיח את הגינות המסחר. על כן די להוכיח כי ההסתמכות הייתה באופן עקיף.
מגן וקשת- אם הנזק נגרם לבעל מניות עקב ירידת ערך החברה ושווי מניותיה וכל בעלי המניות ניזוקים באותה מידה, לא קמה בד"כ לבעל המניות עילת תביעה אישית שכן זהו נזק משני המשקף את נזקי החברה. יש לפעול במסגרת תביעה נגזרת.
חריגים: נזק שנגרם כתוצאה מהפרת זכות חוזית, נזק שנגרם לקבוצה השונה מהנזק שנגרם לשאר, קיפוח המיעוט.
בעניין דרין גם קבע בדומה ביהמ"ש כי על אף שיכול להיות שבעקבות עסקה נפגע שווי ההחזקות שבידי בעלי מניות מן הציבור אך זה נזק משני. מדובר בפעולה עסקית של החברה אשר מצויה בלב  מיתחם שיקול הדעת. נקבע כי עילת קיפוח  עשויה לקום במקרה שבו מתקבלות בחברה החלטות או נעשות פעולות הפוגעות בזכויותיהם המקוריות של חלק מחבריה.
גרינפלד- כאשר מדובר בנזק של צניחת מחיר מניות החברה, גם אם יש הפרה ההפרה אינה מקנה עילת תביעה אישית שכן מדובר בירידת שווי מניות החברה ועל כן נזק החברה.
צאייג- ההלכה המנחה בעניין עילת תביעה נקבעה בפרשת מגן וקשת, עילת תביעה אישית תקום לבעל מניות מקום בו הוא סובל מנזק אישי בלתי תלוי בנזקה של החברה. הימצאותה של חברה בהליכי חדלות פירעון על פי הלכת גרינפלד אינה מהווה נסיבה המצויה בגדר החריגים להלכה.
על כן לא קמה עילת תביעה אישית כנגד רוה"ח המבקר של הבנק בגין רשלנות נטענת בכספי הבנק.
אלסינט-קיפוח בעלי מניות- הימנעות מחלוקת דיבידנד בחברה מרוויחה אינה טענה שבכוחה לבסס עילת תביעה בגין קיפוח. ואולם בהצטרפה לגורמים נוספים בעלי משקל משמעותי יכולה להוביל למסקנת קיפוח.ביהמ"ש קובע על צירוף ב"כ מייצג בעל ניסיון.

אנליסט- הסכמי פשרה- נדחה ערעור לעניין הסכום שישולם לתובעת ייצוגית במסגרת הסכם פשרה. הסמכות לפסוק לתובע פיצוי מיוחד מהווה חריג לעקרון היסוד בפיצויין של השבת המצב לקדמותו- התכלית הינה לתמרץ תובעים פוטנציאליים בשל הסיכון שנלקח על ידם.

האמור אינו מהווה יעוץ 

יום ראשון, 2 באפריל 2017

עו"ד נועם קוריס- היטאצ'י ישראל

דרושים: 

למשרד עו"ד נועם קוריס


עו"ד נועם קוריס




















עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס בבלוגר
עו"ד נועם קוריס בלינקדין
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז
עו"ד נועם קוריס ב simplesite
עו"ד נועם קוריס ב saloona







דרושים: למשרד עו"ד נועם קוריס

דרושים: 

למשרד עו"ד נועם קוריס

דרך דוד בן גוריון 19

(מול המרכז האקדמי למשפט ועסקים)

בני ברק.

דרוש/ה: 
מקדם אתרים/ מומחה SEO 
קו"ח במייל kurislaw@gmail.com


עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס בבלוגר
עו"ד נועם קוריס בלינקדין
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז
עו"ד נועם קוריס ב simplesite
עו"ד נועם קוריס ב saloona