יום שני, 26 בספטמבר 2016

עו"ד בלוג עורכי דין ברשת נועם קוריס ושות', מאמרי משפט, פסיקות, כתבי בית דין ועו"ד....

עו"ד בלוג עורכי דין ברשת נועם קוריס ושות', מאמרי משפט, פסיקות, כתבי בית דין ועו"ד....

עו"ד נועם קוריס כותב על....

עו"ד נועם קוריס כותב על עיכוב הליכים מול צדדים שלישיים שאינם בעלי מניות ו/או ערבים לתאגיד...
עו"ד נועם קוריס- מבוא לשוק ההון בעולם
עו"ד נועם קוריס- בג"צ 77201/96- איגוד שמאי ביטוח בישראל נגד המפקח על הביטוח ואח'
עו"ד נועם קוריס - ע"א 2082/09 יורוקום די בי אס בע"מ נגד בזק חברת תקשורת ואח'
תובענות יצוגיות נגד בנקים/ עו"ד נועם קוריס
פירוק והבראה לאור דיני חדלות פירעון / עו"ד נועם קו…
חוזים מתקדמים- שינוי חוזה בהתנהגות/ עו"ד נועם קורי…
נועם קוריס עו"ד - "אל סם" האגודה למלחמה בסמים
עו"ד נועם קוריס - בית השנטי
חוזים משפחתיים / עו"ד נועם קוריס
חוזים מתקדמים- שינוי חוזה בהתנהגות/ עו"ד נועם קורי...
גישות במשפט, דיני חוזים מתקדמים / עו"ד נועם קוריס
חוזים מורכבים בניתוח האקדמיה/ עו"ד נועם קוריס
דיני חוזים מתקדמים - שיעור מאת פרופ' שחר ליפשיץ / ...
כבוד הבריות בפרשנות הרמ"א / עו"ד נועם קוריס
כבוד הבריות בספרות הבתר תלמודית/ עו"ד נועם קוריס
כבוד הבריות וכבוד האדם בהלכה היהודית/ עו"ד נועם קו...
על היחס בין ההלכה והאגדה – עו"ד נועם קוריס
המעולה והמושל בנפשו- פילוסופיה יהודית / עו"ד נועם ...
ההלכה היהודית והאתיקה- בחינה תיאולוגית / עו"ד נועם...
עו"ד נועם קוריס- על הבחינה התיאולוגית של המוסר.......
עו"ד נועם קוריס - משפט עברי- מחלוקת בענין בית דין ...
על חוק הדיינים תשט"ו- 1955- עו"ד נועם קוריס
סדר הדין במשפט עברי/ עו"ד נועם קוריס

יום ראשון, 25 בספטמבר 2016

סיליבוס - דיני חוזים מתקדמים, פרופ' שחר ליפשיץ, בר אילן 2016

אוניברסיטת בר אילן – הפקולטה למשפטים
       דיני חוזים מתקדמים
במסגרת תאר שני לעורכי דין
סיליבוס - דיני חוזים מתקדמים, פרופ' שחר ליפשיץ, בר אילן 2016

שנה"ל תשע"ו – 2015/2016 – סמסטר קיץ
סוג הקורס: הרצאה
מרצה פרופ' שחר ליפשיץ


תיאור הקורס: הקורס עסוק בסוגיות מתקדמות בדיני חוזים אשר בחלקן אינן נדונות כלל במסגרת קורס היסוד, בחלקן נדונות באופן ראשוני ויעברו פיתוח במסגרת קורס זה וחלקן עברו שינויי חקיקה או פסיקה משמעותיים בתקופה האחרונה, המצדיקים דיון בהם מחדש.
הסוגיות שידונו:
א. מבוא תיאורטי: דיני חוזים קלאסים, דיני חוזים ניאו קלאסים תיאורית חוזה היחס ונאו פורמליזם
2. פגמים בכריתה תום לב
3. סוגיות בפרשנות חוזה
4. שינוי חוזה – סיכול, התאמת חוזה ושינוי חוזה בהתנהגות
5. סוגיות מתקדמות בדיני תרופות
6. דיני חוזים משפחתיים
מרכיבי הציון: 100% בחינה סופית.
שיטת הבחינה: ספרים פתוחים.
ההרצאות
א.      היקף הקורס: 2 ש"ס.
ב.      לקראת כל שיעור על הסטודנטים לקרוא את חומר הביבליוגרפיה אליו יופנו ולהיות מוכנים לדיון בו.
ג.        מבנה הציון: הבחינה הסופית תהווה 100 אחוז מציון הקורס.
ד.      שיטת הבחינה: כל חומר עזר מותר בשימוש.
ספרים בסיסיים בדיני חוזים:
1.       דניאל פרידמן ונילי כהן חוזים כרך א' (1991); כרך ב' (1992); כרך ג' (2000); כרך ד' (2011).
2.       גבריאלה שלו דיני חוזים – החלק הכללי: לקראת קודיפיקציה של המשפט האזרחי (2005).
3.       גבריאלה שלו ויהודה אדר דיני חוזים – התרופות לקראת קודיפיקציה של המשפט האזרחי (2009).
4.       דוד רונן התאמת חוזים לנסיבות משתנות (2001).
5.       הלה קרן דיני חוזים מפרספקטיבה פמיניסטית (2004).
6.       עמרי בן שחר ויובל פרוקציה "חוזים" הגישה הכלכלית למשפט 153 (אוריאל פרוקצ'יה עורך, 2012).


רשימה ביבליוגרפית

א.    פגמים בכריתת חוזה

1.  טעות והטעיה

1.              ס' 21-13 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973.
2.              ס' 117-112 להצעת הקודכס.
3.              ע"א 8972/00 שלזינגר נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נז(4) 817, פסק דינו של השופט לוי, פס' 13-8 לפסק דינה של השופטת פרוקציה (1997).
4.              ע"א 2469/06 סוויסה נ' חברת זאגא בגוש 5027 חלקה 1 בע"מ, תק-על 2008(3) 2580.
5.              רע"א 617/08 מלון עדן נהריה בע"מ נ' קסל, תק-על 2014(3) 12581, פס' 36-1, 60-47 לפסק דינו של השופט מלצר.
6.              דנ"א 10901/08 בייזמן השקעות בע"מ נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ, תק-על 2011(3) 882, פס' 2, 28-15 לפסק דינה של השופטת נאור, פס' 15-12, 28-24 לפסק דינו של המשנה לנשיאה ריבלין.
7.              * ע"א 5054/11 ספיר וברקת נדל"ן (הולילנד) בע"מ נ' אמסטר, תק-על 2013(1) 9018, ניתן לדלג על פס' 13-12, 39-34 לפסק הדין.
8.              * גד טדסקי "טעות בכדאיות העסקה" משפטים יב 329 (תשמ"ב).
9.              * דניאל פרידמן "הסיכון החוזי וטעות והטעיה בכדאיות" עיוני משפט יד 459 (תשמ"ט).
* איל זמיר "טעות והטעיה בכריתת חוזה" ספר אור – קובץ מאמרים לכבודו של השופט תיאודור אור 209 (אהרן ברק, רון סוקול ועודד שחם עורכים, 2013).

2. כפיה כלכלית

1.      סעיף 17 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג-1973.
2.      ע"א 700/83 כהן נ' י. הרשקוביץ, חברה לבנין בע"מ, פ"ד לט(4) 471 (1985).
3.      ע"א 8/88 שאול רחמים בע"מ נ' אקספומדיה בע"מ, פ"ד מג(4) 95 (1989).
4.      ע"א 1569/93 מאיה נ' פנפורד (ישראל) בע"מ, פ"ד מח(5) 705 (1994).
5.      ע"א 2299/99  שפייר נ' דיון לעולה בע"מ, פ"ד נה(4) 213, 227-226 (2001)
6.      ע"א 5493/95 דיור לעולה (עא"ק) בע"מ נ' קרן, פ"ד נ(4) 509 (1996).
7.      ע"א 6234/00 ש.א.פ. בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ פ"ד נז(6) 769 (2003).
8.      ע"א 784/81 שפיר נ' אפל, פ"ד לט(4) 149 (1985).
9.      ע"א 1912/93  שחם נ' מנס, פ"ד נ"ב(1) 119 (1998).
ג. פרשנות החוזה


1.      סעיף 25 לחוק החוזים חלק כללי
2.      ע"א 450/82 מדינת ישראל נ' חירם לנדאו עבודות עפר כבישים ופתוח בע"מ, פ"ד מ(1) 658 (1986).
3.      ע"א 554/83 "אתאחברה לטכסטיל בע"מ נ' עזבון המנוח זולוטולוב ז"ל, פ"ד מא (1) 282 (1987).
4.      ע"א 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון ויזום (1991) בע"מ, פ"ד מט(2) 265 (1995).
5.      דנ"א 2045/05 ארגון מגדלי ירקות – אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' מדינת ישראל, תק-על 2006(2), 1681 (2006).
6.      ע"א 5856/06 לוי נ' נורקייט בע"מ, תק-על 2008(1), 840 (2008).
7.       ע"א 8239/06 אברון נ' פלדה, תק-על 2008(4), 3231 (2008).
8.       ע"א 8836/07 בלמורל השקעות בע"מ נ' כהן (לא פורסם, 23.2.2010).
9.      רע"א 3961/10 המל"ל נ' סהר חברה לתביעות בע"מ בשם מגדל חברה לביטוח בע"מ, פסקאות 17-39 (פורסם בנבו, 26.2.1).
10.  * שחר ליפשיץ ואלעד פינקלשטיין מבט הרמוניטי על פרשנות חוזים משפטים מג 1 55

ג. שינוי חוזה

1. סיכול החוזה – לימוד עצמי
1.              ס' 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970.
2.              ס' 136-130 להצעת חוק דיני ממונות, התשע"א-2011, ה"ח הממשלה 712.
3.              * ע"א 13/75 בלומנפלד נ' חברת הדר פלסט בע"מ, פ"ד כט(2) 452 (1975).
4.              ע"א 748/80 גולדשטיין נ' גוב-ארי חברה לבנין והשקעות (1976) בע"מ, פ"ד לח(1) 309, 315-313, 324-323, 330-327 (1984).
5.              * ע"א 1/84 ברדה נ' סטרוד, פ"ד מב(1) 661, פס' 2-1 לפסק דינה של המשנה לנשיא בן פורת, פסק 2-1 לפסק דינו של השופט אלון, פסק דינו של השופט בך (1988).
6.              ע"א 6328/97 רגב נ' משרד הביטחון, פ"ד נד(5) 506, פס' 21-1 לפסק הדין (2000).
7.              ע"א 5628/99 מרקין נ' משה, פ"ד נז(1) 14 (2002).
8.              * ברק מדינה "הפרק בדבר סיכול חוזה בהצעת חוק דיני ממונות: פוליטיקה ומשפט בניסוח קוד אזרחי" משפטים 453 (תשס"ז).


2. שיערוך סכומים בתקופה החוזית:
1.            ע"א 627/84, נודל נ' פינטו, פ"ד מ (4) 477.
2.            ע"א 554/83, "אתא" בע"מ נ' עזבון המנוח זולוטולוב, פ"ד מא (1) 282. (פסק דינו של השופט ברק).
3.            ע"א 479/89, בזיליאוס המוטרן הקופטי נ' חלמיש, פ"ד מו (3) 837.
4.            ע"א 5795/90, דר' סקלי נ' דורען, פ"ד מו (5) 811.
5.            ע"א 6136/00 שועית בע"מ נ' אשד ואח', פ"ד נו(4) 241.

3יחסי צרכן ספק:
1.            ע"א 442/85, זוהר נ' מעבדות טרבנול, פ"ד מד (3) 661.
2.            רע"א 1036/95, נחושתן נ' SCHINDLER  LIFTS  LTD. ואח', פ"ד נ (5) 72. 

4. שינוי חוזה בהתנהגות
* שחר ליפשיץ ואלעד פינקלשטיין שינוי חוזה בהתנהגות צפוי להתפרסם דין ודברים (קריאת רשות)

ד.סוגיות מתקדמות בדיני תרופות

1.           הסעד של השהיית קיום:
         חקיקה:
1.           סעיף 43 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג - 1973.
2.           סעיפים 21, 23 לחוק המכר, תשכ"ח - 1968. 
הצעת חוק:
1.    סעיפים 127, 496 להצעת חוק דיני ממונות, תשע"א - 2011.
         פסיקה                                
1.           ע"א 594/75, גרבי נ' הייבלום, פ"ד לו (2) 673.
2.           ע"א 1632/98, ארבוס נ' רובינשטיין, פ"ד נה (3) 913.
3.           ע"א 701/79, שוחט נ' לוביאניקר, פ"ד לו (2) 113.
4.           * ע"א 765/82, אלתר נ' אלעני, פ"ד לח (2) 701.
5.           ע"א 6276/95, מגדלי באך נ' חוזה, פ"ד נ' (1) 562.
6.           * ע"א 3017/92, מרדר נ' כרמלי, תק-על 95 (3) 203.

2.       פיצויים: אשם תורם

1.              ע"א 3912/90 Eximin S. A., תאגיד בלגי נ' טקסיל והנעלה איטל סטייל פראררי בע"מ, פ"ד מז(4) 64 (1993).
2.              ע"א 3940/94 שמואל רונן חברה לבנין ופיתוח בע"מ נ' ס.ע.ל.ר חברה לבנין בע"מ, פ"ד נב(1) 210 (1998).
3.              ע"א 8068/11 עיני נ' שיפריס, תק-על 2014(1) 9871.
4.              * אריאל פורת הגנת אשם תורם בדיני חוזים (1997).

3. התעשרות מהפרת חוזה:
1.         ד"נ 20/82, אדרס חמרי בנין בע"מ נ' הרלו את ג'ונס ג.מ.ב.ה. דואיסבורג, פ"ד מב(1) 221 (1988). 
2.         ע"א 8728/07 אגריפרם אינטרנשיונל בע"מ נ' שמואל מאירסון, תק-על 2010(3), 509 ,

4.         אנגלרד יצחק "כנפי הנשר הדורסני: עשיית עושר ולא במשפט" ספר זיכרון לגד טדסקי – מסות במשפט אזרחי 37 (יצחק אנגלרד, אהרן ברק, מרדכי א' ראבילו וגבריאלה שלו עורכים, 1996) – רשות.


                                                            
ה. חוזים משפחתיים

 * שחר ליפשיץ הסדרת החוזה הזוגי במשפט הישראלי   קריית משפט ד  272-360


י
1.      חוק יחסי ממון (תשל"ג- 1973) ס' 1 ו-2 -.
2.      ע"א 169/83 שי נ' שי, פ"ד לט(3)776. (הגדרת הסכם ממון).
3.      * ע"א 543/82 שטרן נ' שטרן פד"י לו (4) 752. (תפקיד פסיבי של בית המשפט באישור).
4.      * ע"א 1002/00 (ת"א) זמר נ' היועמ"ש (אישור הסכם בין ידועים בציבור)
5.      ע"א 490/77 נציה נ' נציה, פ"ד לב(2)621. (נהלים לאישור הסכם ממון).
6.      ע"א 3601/96 עמית בראשי נ' עיזבון המנוח זלמן בראשי ז''ל, נב (2) 582) (גמירת דעת במקרה של חוזה מתנה משפחתי)
7.      ע"א 380/88 טוקאן נ' אלנששיבי פ"ד מה (5) 410. (מסוימות במקרה של חברי משפחה).
8.      * ע"א 7388/97 עזבון שמיר נ' דולב פורסם בתקדין (דרישת כתב במקרה של חברי משפחה).
9.      ע"א 8234/09 שם טוב נ' פרץ ( טרם פורסם, 21.3.2011).(דרישת כתב בכלל ובין חברי משפחה בפרט)
10.  ע"א 3833/93 לוין נ' לוין, פ"ד מח(2) 154. (כוונה ליצור יחסים משפטיים).
11. ע"א 643/83 דומב נ' דומב פ"ד מ (3) 892. (טענת טעות בהיבטים הכלכליים)
12. ע"א 1581/92 ולנטין נ' ולנטין, פ"ד מט(3) 441. (ביטול הסכם ממון עקב טעות).
13. ע"א 5490/92 פגס נ' פגס, תק-על 94(4) 516. (דחית טענה לביטול הסכם ממון עקב עושק)
14ע"א 384/88 זיסרמן נ' זיסרמן, פ"ד מג(3)205. (חוזה מתנה בין בני זוג )6
15. ע"א 4946/94 אגברה נ' אגברה, פד"י מט (2) 508. (ביטול בהתנהגות של הסכם ממון).


יום שבת, 24 בספטמבר 2016

דיני חדלות פירעון / עו"ד נועם קוריס

דיני חדלות פירעון / עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס בבלוגר      
עו"ד נועם קוריס בלינקדין
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז         
עו"ד נועם קוריס ב simplesite
עו"ד נועם קוריס ב saloona

ש שני שחקנים בסיסיים: חייב ונושה. בעולם האמיתי לרוב יש מספר נושים. הקושי העיקרי הוא חוסר היכולת לשלם, ופחות מחלוקת על שיעור החוב והאם יש בכלל יחסי חייב-נושה. כמובן שגם הנושים יריבים אחד של השני. יש גם צורך לזהות את האינטרסים שביסוד היריבויות. הזכות המשפטית היא הכסות הרשמית. אם נמפה טוב יותר את האינטרסים נוכל להשיג פשרה טובה יותר, פתרון טוב יותר. הזכות לפרעון של הנושים גם היא בדר"כ בזמנים שונים. אחד זכאי להיפרע כעת ורוצה כעת. אחר מוכן לחכות שנה. השאלה גם מה האינטרסים של החייב שמתחשבים בהם. האם נאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו. אם זו חברה – האם ראוי להקל במשהו לצורך שימור העסק ומניעת התמוטטותו הסופית. המרצה מביא כדוגמא את בי"ח הדסה שמעניק שירותי רפואה לאזור ירושלים, או חברות גדולות שאלפי משפחות מתפרנסות מהן. לפעמים המחשבה איננה רק איך לחלק את העוגה, אלא גם איך ניתן להגדיל אותה.
מבחינת התיאוריה הכלכלית של המשפט, המוצר המרכזי שזורם בין הצדדים הוא כסף שניתן באשראי. הלוואות. המציאות מוכיחה לנו שפעילות מבוססת אשראי מגידלה את העושר העולמי.
למה מסוכן להשאיר את הסיטואציה לנושים עצמם? בין נושים יש דילמת אסיר. נגיד שיש שני נושים, לכל אחד חוב של 4000:

לנקוט פעולה מיידית למימוש
לחכות ולפעול בצורה קולקטיבית
לנקוט פעולה מיידית למימוש
1500,1500
0,4000
לחכות ולפעול בצורה קולקטיבית
4000,0
2500,2500

אם אחד גובה והשני מחכה – אחד יקבל הכל והשני כלום. מהחשש שכל אחד יגבה באופן מיידי שניהם יפעלו מייד., למרות שאם היו מתאפקים היו מקבלים יותר. איך ה4000 יהפכו רק ל3000? כל הדיונות והמאבקים יפחיתו את הכסף הקיים. לכן צריך התערבות של החוק, כדי לאפשר השאת הערך בפעולה קולקטיבית. נמכור את העסק כעסק חי, נמנע מרוץ גבייה שיפחית את הערך ועלויות של הליכי גבייה מקבילים. נפחית גם עלויות פיקוח.

הגישה החברתית: יעילות כלכלית איננה המטרה היחידה. התערבות תבטיח חלוקה הוגנת של נכסי החייב, הבטחת תעסוקה (לא פשוט להגיד שמי שיפוטר ימצא עבודה), צמצום הנטל על הקופה הציבורית, דאגה ללקוחות ולספקים. מניעת אפקט דומינו. ישנה עדיפות לשימור החברה והבראתה. ביטוי למגמה זו והעדפתה מצוי ברע"א 8797/08 אי.סי.אי. ייעוץ והכוונה בע"מ ואח' נ' שרון פאוור: " בעשורים האחרונים ניכרת בעולם המערבי מגמה לפיה כאשר ניתן להמנע מפירוק, ולפנות למסלול של שיקום – מסלול זה עדיף, שכן הוא מביא לשיפור הרווחה המצרפית הכללית, במיוחד בתקופות של משבר כלכלי." גישה זו גם מצאה ביטוי בתזכיר החוק החדש הקובע את מטרת החוק ולא שם כמטרה רק להשיא את שיעור החוב שיפרע לנושים:
1.                
חוק זה בא להסדיר את פירעון חובותיו של חייב שהוא יחיד או תאגיד הנמצא או עלול להימצא במצב של חדלות פירעון, במטרה -


(1)             להביא במידת האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב;


(2)             להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים;


(3)             לקיים הליכים השומרים על כבודו של חייב שהוא יחיד ולקדם את שילובו מחדש במרקם החיים הכלכליים.

הביקורת על גישה זו: האם כל הבראה היא יעילה? מהי הבראה יעילה? מדוע על הנושים "לשלם את החשבון"? האם לבית המשפט הכלים להכריע בשאלות אלו?

כדי לדבר על התחום הזה צריך להכיר מינוח בסיסי. יש להבהיר מה המשמעות של הביטוי: "פירוק", מהי "הבראת חברה"? כמו כן, יש להבהיר מהי המסגרת המשפטית שעליה התחום מתבסס – מהם מקורות החקיקה? מה היחס בין חקיקה לפסיקה? באיזה סטאטוס של חקיקה אנחנו נמצאים? וכו'...

סקירת רקע של חקיקה בתחום – המסגרת המשפטית:
מדובר במסגרת שהיא מסגרת מאוד מיושנת. בשונה מתחומי משפט שונים בישראל שברבות השנים זכו לחקיקה עדכנית יחסית ומודרנית שמתמודדת עם אתגרי הקידמה ועם אתגרי השעה בצורה ראויה, הבסיס הכללי של התחום הזה נותר עד לעצם היום הזה בסיס מנדטורי. כלומר, כמו בתחומי משפט אחרים אנחנו עוסקים בקרקע שנחרשה עבורנו בימי המנדט בשני דברי חקיקה מרכזיים:
1.       פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם 1980 – הבסיס שלה נחקק בשנת 1936.
2.       פקודת החברות (נוסח חדש) תשמ"ג-1983 – הבסיס שלה נחקק בשנת 1929.

ישנו אדן שלישי שדיני פירוקים וחברות נשענים עליהם היום מלבד שני החוקים לעיל והוא – חוק החברות התשנ"ט - 1999 – בתוכו ישנם סעיפים שעוסקים בעיקר בחלק של הבראת חברות.

פקודת פשיטת הרגל, על פניו, עוסקת בקשיים הכלכליים, בעיית חובות של אדם בשר ודם (להבדיל מחברה) אם וכאשר הוא נקלע למשבר של חובות אז מסלול משפטי להתמודד עם היריבות בינו לבין הנושים שלו הוא הליך של פשיטת רגל והפקודה היא דבר החקיקה שמסדיר את כל ההתנהלות של ההליך הזה, הן בהיבטים הדיוניים שלו והן בנקודות המהותיות בבחינת הזכויות המהותיות בין החייב לנושה.
נרחיב על הפקודה כאשר היא תשתלב בתוך החברות.
פעמים רבות מזכירים גם את מערכת ההוצאה לפועל. מערכת ההוצאה לפועל מטרתה גביית חובות. מדובר בהליך אינדיבידואלי. פש"ר לעומת זאת היא הליך קולקטיבי. ישנם בעלי תפקידים – הקניית הנכסים לנאמן. ישנה חלוקת נכסים לפי דין קדימה וישנו הפטר בסופו של יום. המטרה רחבה בהרבה: כינוס נכסי החייב וחלוקתם בדרך יעילה ושוויונית + מתן אפשרות לחייב לפתוח דף חדש. בעבר היה קשה להיכנס להליכי פש"ר. תיקון משמעותי בשנת 76' הקשה על הכניסה להליך כי יש לבחון תועלת לנושים. העליון פירושו תנאי זה באופן מצמצם - שאם אין תועלת לנושים אין טעם לנהל הליכי פש"ר. באותו זמן היה מקובל גם לאסור חייבים בהוצאה לפועל. בתחילת שנות ה-90 ניתן בג"ץ פרח שם צומצמה סנקציה זו באופן משמעותי. ב-94' בתיקון לחוק ההוצאה לפועל הוסיפו פרק של חייב מוגבל באמצעים. למעשה מדובר בחייב חדל פרעון. לגבי חייב כזה נוקטים באיחוד תיקים.
במקביל ב-96' תיקון מס' 3 לפש"ר הוסיף את סעיף 18ה המאפשר לתת הפטר. לצאת בלי החובות. מאפשרים להתחיל דף חדש. כיוון הפוך לחלוטין. מה היחס לחייב מוגבל? לדעת המרצה חייב מוגבל באמצעים התייתר. במסלול של הוצל"פ אין שחרור מחובות, רק בפש"ר. ב09' תוקן חוק ההוצל"פ והוסמכו ליידע את החייב באפשרותו לקבל הפטר כי היה פער מאוד גדול במציאות בשטח שפטור לא הכירו את האפשרות להפטר.
צו כינוס מתחיל את ההליך השיפוט. לאחר מכן יש דיון שבו מוחלט האם להכריז על החייב כפושט רגל. שלב ההכרזה. בין הגשת הבקשה לבין ההכרזה מגישים תביעות חוב. נאמן בודק את תביעות החוב. מה קורא אחרי הדיון? לא ברור. המרצה מדבר על רפורמה שעשו בהליכים – היה כשל בכל הנוגע לבדיקת תביעות החוב וזה המתין, גם שנים. נאמנים לא בדקו כי לא קבלו כסף. הנושים לא קבלו כלום. החייב נשאר עם סימן שאלה מעל לראשו. אין גם צבירת ריביות תוך כדי ההליך. לכן ניסו לתחום את ההליך – דין והכרעה אחרי 18 חודש ועוד כ-3 שנים ליישום תוכנית הפרעון ולאחר מכן הפטר. כרגע ההגעה להפטר היא אקראית. לפי התוכנית החדשה נותנים אור בקצה המנהרה וכך יש תמריץ לפעול כדי להגיע ליעד. אם אין תקווה – החייב הופך לאדיש.
הרבה גורמים התנגדו ובראשם איגוד הבנקים. אמרו שזה יהיה גן עדן לחייבים והם ישתחררו אח"כ ע"י הפטר.

המרצה מציין שכיום בשלוש השנים הראשונות, ב68% מהמקרים נצבר רק עד 5% מסך החובות. מזה ירד שכר בעלי התפקידים, נושים מובטחים ולא ישאר כמעט כלום. אחרי 3 שנים נוספות נצברים בממוצע כ-50,000 ש"ח. כלומר אין תוחלת כלכלית בלהשאיר את התיק פתוח ולכן לדעת המרצה יש מקור בהפטר. לדעת המרצה מדובר בנקמה נטו. אף אחד לא ירצה לנצל זאת ולהיות 3 שנים במשטר פיקוח של בית משפט, בלי כרטיס אשראי ובלי יכולת לצאת מהארץ. לדעת המרצה אין שוב הרתעה בהליכים מתמשכים אלא נקמה נטו בלי שום תועלת כלכלית. 79% מהתיקים הם של מליון ש"ח ומעלה. 20% מהחייבים מחזיקים ב80% מהסכומים. בשנה כ-17,000 תיקים פש"ר שנפתחים. סך החובות כולם לדעת המרצה שווה ל2.5 הסדרי חוב של החברות הגדולות. לדעת המרצה זה לא פרופורציונאלי. מוותרים לחברות על מליארדים ואז לא מוותרים לחייב הקטן על עשור אלפים.