בס"ד
הפרת זכות יוצרים
ביצועה של כל פעולה ביצירה המוקנית לבעל זכות היוצרים
מבלי לקבל את הסכמתו מהווה הפרה של זכות היוצרים (סעיף 47 לחוק זכויות יוצרים).
הסבים ישלמו לאב פיצוי בסך של 50000 שח
נכתב על ידי <a href="https://www.articles.co.il/author/44417">מאיה הרצברג אלון</a>
בית משפט למשפחה בירושלים נתן לאחרונה פסק דין חדשני, המהווה עליית מדרגה בהכרת 'תסמונת הניכור ההורי', החמורה והסנקציות הנלוות לה, כאשר קבע, כי הסבים, הורי האם, הסיתו את הנכדים כנגד אביהם, שללו מהנכדים ומהאב את מימוש זכותם הטבעית לקשר בין ילדים לשני ההורים, גרמו לשיבושים קשים בקשר בין האב לילדיו ובכך גרמו לו עגמת נפש וסבל רב. בית המשפט קבע כי זוהי התנהגות בלתי ראויה המצדיקה חיוב הסבים לפצות את האב בסך של 50,000 ש"ח.
במקרה זה מדובר במעורבות קיצונית של הורי האם בקשר של הנכדים עם אביהם, התניית זמני השהות של הילדים עם האב בתשלומים כספיים שונים, עד לכדי סחטנות כספית, באופן אשר גרם לניכור הורי וסרבנות קשר בין הילדים לאב.
ניכור הורי-מהו?
בסכסוכי גירושין ומשמורת, כאשר התקשורת בין ההורים בעייתית ואין האחד תומך בהורות של השני, לא אחת, הופכים הילדים לכלי ניגוח עד כי אין ביכולת מההורים לראות את טובת הילדים בנפרד מטובתם שלהם. במקרים אלו כאשר אחד ההורים מסית את הילדים באופן אינטנסיבי כנגד ההורה השני עלולה להתפתח-סרבנות קשר קיצונית אשר הוכרה בפסיכולוגיה כ-"תסמונת הניכור ההורי". התסמונת הוכרה לראשונה ע"י הפסיכיאטר האמריקאי פרופ' ריצ'רד גרדנר, אשר טען כי זוהי תופעה בה ילד, אשר אגב הליך גירושין של הוריו חווה הסתה על ידי אחד מהוריו כנגד ההורה השני, מתנכר לאותו הורה. מאפייני התסמונת, הינם: מסע הכפשה חסר הצדקה נגד ההורה המנוכר, עיסוק כפייתי של הילד בגינוי ההורה המנוכר ובהאשמות כלפיו, כאשר כל נסיונות ההתקרבות של ההורה המנוכר לילד, נתקלים בתגובות בוטות מאוד. ההורה המנכר הופך לטוב מוחלט וההורה המנוכר הופך לרע מוחלט. הילד במצב של חטיפה ריגשית, מופעלים עליו אמצעים פסיכולוגיים, המנתקים אותו מאחד מההורים והופכים אותו תלוי לחלוטין בהורה השני. הילד. קורבן התסמונת, יבטא תחושה של כח ושליטה ע"י מניעת אהבה וקשר עם ההורה המנוכר בעידודם של ההורה המנכר ובני משפחתו.
גרדנר ותומכיו טענו, כי ככל שהילד נחשף יותר להסתה ולשטיפת המח על ידי ההורה המנכר, כך התסמונת מחמירה ומסכנת את הילד. הנזק הנגרם לילדים עקב תסמונת ניכור הורי מתבטא במספר מישורים: הילד מפתח דפוסי חשיבה מעוותים ובוחן המציאות שלו עלול להפגע, הוא מפתח קהות רגשית אשר עשויה לפגוע בהתפתחותו הרגשית וביכולתו ליצור מערכות יחסים בריאות בעתיד.
הסתת הסבים
במקרה זה הסבים, היו מעורבים באופן פעיל במניעת הקשר בין הילדים לאביהם, התנייתו בתנאים שאינם רלבנטיים והסתת הילדים כנגד אביהם. הוכח לבית המשפט כי הילדים היו נוכחים בסיטואציות קשות בהן התרחשו עימותים בין אמם והסבים לבין אביהם, הופעל עליהם לחץ פסיכולוגי כבד, גלוי וסמוי, חרם והכפשות האב , באמצעות הסבים. האב טען כי, נזק נפשי, עוגמת נפש וסבל נגרמו לו בגין מניעת קשר סדיר ובריא בינו לבין ילדיו לאורך שנים ארוכות, עד כדי ניתוק הקשר כליל בתקופות מסוימות, וכן מניעת קשר בין הילדים לבין בני משפחתו המורחבת. בנוסף טען, כי ילדיו מוסתים כנגדו באופן בלתי פוסק, דבר הגורם להם לנהוג בו בצורה שלילית, לקלל ולחרף אותו, אף שהוא מבליג על כך בשל רצונו העז בקשר עימם, עוגמת הנפש והסבל הנפשי נותרים בעינם.
בית המשפט קבע, כי תפיסת הסבים, לפיה קיים קשר הדוק בין הסכסוך הכלכלי לבין סוגיית הקשר בין האב לילדיו, היא תפיסה מסוכנת שאינה עולה בקנה אחד עם טובת הילדים, אך היא תפיסה אותה הם מנחילים לילדים הקטינים לאורך כל הדרך ובכך הם מחבלים בקשר שלהם עם האב.
ביזיון בית משפט-קנסות עתידיים
בית המשפט הגדיל ואף חייב בנוסף את הסבים לשלם לאב סך של 5,000 ש"ח בגין כל הפרה עתידית של הסדרי הראיה בין האב לילדיו.
פסק הדין הינו אחד משורת פסקי דין אשר הוקיעו באופן בלתי מתפשר את מניעת הקשר בין הורים לילדים באמצעות הסתה והכפשה של אחד ההורים על יד ההורה האחר, 'תסמונת הניכור ההורי', על ידי הטלת סנקציות כספיות ופיצוי נזיקי כספי. בית המשפט מכיר בזכותם של הורים לקשר עם ילדיהם, ובנזק הנפשי הכבד שנגרם להורים שזכותם לקשר עם ילדיהם הופרה-כנזק בר פיצוי כספי נזיקי, כמו גם בזכותם של הילדים לקשר עם שני ההורים, אשר היא התגלמותה של 'טובת הילד'.
המאמר נכתב בעקבות פסק הדין שניתן ב-
תמ"ש 48750-07-12, 47124-11-12, 46728-11-12 ש. נ' כ. ואח' , כב' השופטת נילי מימון ס' נשיא בית משפט לענייני משפחה בירושלים. פסק דין מיום 19.2.14.
מאיה הרצברג אלון, עורכת דין מומחית לענייני משפה, גירושין וירושה, בעלת משרד בוטיק ברחובות. כי ליווי אישי זה נכס בשבילך. אתר: http://www.get-luck.co.il
מקור המאמר:<a href='http://www.articles.co.il/article.php?id=168003'> articles.co.il</a>
אודות משרד עו"ד נועם קוריס ושות'
·
עו"ד על משרד עו"ד נועם קוריס ושות:
נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס
·
