יום ראשון, 12 במרץ 2023

כתב אישום נגד תושב באר שבע שהטריד מינית קטינות בטלפון

פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית משפט השלום בבאר שבע כתב אישום נגד אלירן צור (28) מבאר שבע לאחר שהטריד מינית תשע קטינות באמצעות הטלפון.

מכתב האישום שהגישה עו"ד אירה ויימן קריקון עולה כי צור נהג להצטרף לקבוצות ווטסאפ שונות, בהן היו חברות גם קטינות. באמצעות שימוש במידע שקיבל באותן הקבוצות נהג צור להתקשר לקטינות (בנות 10 – 14) ולהטריד אותן מינית, זאת למרות שהביעו את התנגדותן.

כך לדוגמא באחד מהמקרים התקשר צור לקטינה כבת 14 ביקש ממנה "לנעול את החדר, לשכב על הבטן, לעצום עיניים, להניח את הידיים על הבטן, לדבר בלחש" ולהיות "קשובה ונחמדה". בין היתר במהלך השיחה אמר לקטינה "את מושכת אותי, אני רוצה לחבק אותך. אני רוצה להרגיש אותך". למרות התנגדות הקטינה ותוך שהיא מציינת בפניו ש"אין לה כוח לשטויות האלה" וכי הוא "אדם הזוי", המשיך צור להטריד את הקטינה תוך שהוא אומר לה בן היתר: "אני רוצה לעשות לך נעים. ... אני רוצה שתורידי את היד שלך למטה... ". הקטינה לא עשתה דבר ובהמשך ניתקה את השיחה.

במקרה אחר יצר צור קשר עם קטינה כבת 12, שבמקרה ישבה ליד אמה, אשר ענתה לטלפון של הקטינה ושוחחה עם צור תוך שהיא מתחזה לבתה הקטינה. צור הציג כנער בן 16, "עם עיניים כחולות ושיער לצד" ואמר לה שהוא יגיד לה מילים ש"יעשו לה טוב בגוף ובמחשבות שלה" וביקש "לא לקטוע אותו ולדבר בלחש". במהלך השיחה שאלה אמה של הקטינה אם הוא יודע שהיא קטינה, אך המשיב השיב כי "גם הוא צעיר" וביקש ממנה להמשיך להקשיב לו. בהמשך השיחה ציינה האם בפני צור "לא, תקשיב זה לא בסדר אני קטנה ממש, אני ממש קטנה אני בחיים לא התקשרו אליי ככה". חרף זאת ביקש צור "לא לקטוע אותו, לעשות את מה שהוא אומר, לא לצעוק ולדבר בלחש", בעוד צור סבור שהוא משוחח עם הקטינה הוא ביקש ממנה בין היתר "שהיד שלה תהיה למטה...".

בשלב מסוים בתחילת השיחה, הזעיקו הוריה של הקטינה את השוטרים ולאחר שהגיעו ובהתאם לאישורם ניתקה האם את השיחה. במהלך הלילה הנאשם התקשר מספר פעמים נוספות לטלפון של הקטינה, אך לא נענה. בבוקר למחרת התקשר צור שוב וטען בפני האם שענתה לו כי כלל "לא התכוון לפנות אליה".

בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציינה עו"ד ויימן קריקון כי: "המשיב תר אחר קטינות דרך הרשתות החברתיות והטריד אותן מינית באובססיביות ובצורה בוטה תוך התעלמות מבקשותיהן לסיים את השיחות או מאמירותיהן שהן קטינות. אם ישוחרר המשיב קיים חשש ממשי שימשיך לבצע עבירות שכן ניתן לבצע אותן מבלי לצאת מהבית.

לצור יוחסו תשע עבירות של הטרדה מינית של קטינות.

התיק נחקר על ידי מרחב נגב במשטרת ישראל.



כתב אישום נגד משה אטיאס שרצח את אשתו באמצעות משקולת

 פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי מרכז כתב אישום נגד משה אטיאס (58) מלוד לאחר שרצח את אשתו ואם ילדיו באמצעות משקולת.

מכתב האישום שהגישה עורכת הדין עינת לב ארי עולה כי משה ואשתו היו נשואים וגרו עם שניים משלושת ילדיהם הבגירים בלוד. בחודש פברואר השנה, בשעות הבוקר המוקדמות, החליט משה להמית את אשתו באמצעות משקולת של חמישה ק"ג המיועדת לאימוני כושר. בזמן שאשתו ישנה במיטה המשותפת שלהם, הטיח בראשה בעוצמה את המשקולת וחזר על המעשה כשבע פעמים. בהמשך, לקח סכין מהמטבח, חזר לחדר השינה ודקר אותה בפניה, בצווארה ובחזה על מנת לוודא את מותה. לאחר מכן, ירד בחזרה למטבח, שטף את ידיו מהדם, נכנס לרכבו, ולאחר כמה דקות נסיעה התקשר למד"א ודיווח כי "רצח את אשתו". כשהבחין משה במשטרה שמתקרבת לכיוונו, החל בנסיעה מהירה כדי לחמוק מהם ונעצר כשהתנגש בניידת של מג"ב שחנתה באזור.

בבקשת המעצר עד תום ההליכים (מצ"ב) ציינה עו"ד לב ארי כי: "מעשיו הקשים של המשיב – בתקיפת בת זוגו בשנתה, תוך שימוש בנשק קר, ללא כל סיבה מובנת או מניע, מלמדים על הלך הרוח של המשיב, ועל פוטנציאל המסוכנות העצום הגלום בו.

כתב האישום (מצ"ב) מייחס משה אטיאס עבירות של רצח בנסיבות מחמירות וסיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה.



יום שני, 28 במרץ 2022

עושק קשישים- כתב אישום בגין קבלה במרמה של 1.6 מיליון מקשישה ערירית

 פרקליטות מחוז ת"א (פלילי) הגישה היום לבית משפט השלום בעיר, כתב אישום נגד קאטי גז (35), ענבל אביטן (37), מרגלית חמו (39), אמיר גז (44) מאשדוד ולורן עז'מי (37) מחולון בגין עבירות מרמה. זאת לאחר שקיבלו במרמה כ 1.6 מיליון ₪ מקשישה ערירית


ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- יש לך מניות וני"ע בבנק בישראל ?

כתב אישום בגין רצח הילד בפארק השעשועים

כתב אישום על עבירות נשק ותקיפת שוטרים

נדחתה עתירה לבג"צ בנוגע להסדר טיעון עם ח"כ אריה דרעי

כתב אישום נגד רונן סופר (52), מתנדב במשטרה, בגין ביצוע עבירות מין במתנדבת אחרת ששרתה עמו בתחנת המשטרה.

לא שמעתם ?!: מסלול בטוח": הוחרמו רכבי יוקרה בעוספיה ודלית אל כרמל

נדחתה עתירה נגד תיאטרון בית לסין

על פי כתב האישום שהגיש עו"ד יונתן טל, הנאשמות קאטי גז, אביטן וחמו עבדו בחברה במסגרתה יצרו קשר טלפוני, בעיקר עם קשישים, ומכרו להם מוצרים שונים. אמיר גז ואישתו קאטי גז שימשו כאחראים על שיווק. במסגרת עבודתן יצרו קאטי גז, אביטן וחמו יצרו קשר טלפוני עם ג.ח, קשישה ערירית, (ילידת 1934), אשר בשנת 2018 אובחנה, בין היתר, כמי שסובלת מ"שיפוט פגום עד מאוד". הנאשמות מכרו לקשישה מוצרים שונים בסך כולל של עשרות אלפי שקלים. במהלך 2015, החליטו, להוציא במרמה כספים מהקשישה, בין היתר באמצעות בקשת הלוואות להשקעה בחברת שעמדה בפני פשיטת רגל, ומבלי שסיפרו לקשישה כי החברה בהליכי פשיטת רגל וכי כספה לא ישוב. כמו כן טענו בפני הקשישה כי מספר שיקים שמסרה עבור רכישת המוצרים לא כובדו על ידי הבנק, וככל שלא תשלם את חובה צפוי שיעוקלו נכסיה, והיא צפויה להיכלא. נוכח מצגי השווא, במועדים שונים, משכה הקשישה מחשבונה סכום כולל של 1,020,664 ₪.

בהמשך פנו לקשישה שתי נשים שזהותן אינה ידועה במדויק למאשימה וטענו בפני הקשישה, בכזב, כי היא חייבת סכומי כסף להוצאה לפועל ודרשו ממה לשלם להן סכומים שונים  של כסף, ובתגובה הקשישה, העבירה לידיהן סכומי כסף שונים. אז יצרה אביטן קשר טלפוני  עם הקשישה, והתיצגה בפניה בכזב כדורית או כורד. במהלך השיחות הקשישה סיפרה לאביטן כי הונו אותה והוציאה ממנה סכומי כסף במרמה. אביטן על דעתה של חמו ציינה בפניה, כי תעזור לה לאתר מי שהונה אותה ולהשיב את כספה אך לצורך כך עליה להעביר לה סכומי כסף. בנוסף, טענה בפניה כי נגד הקשישה תלויים ועומדים חובות הוצל"פ שיש לשלם, והיא תסייע לה לשלם את חובותיה, אך לצורך כך, על הקשישה להעביר לידיה סכומי כסף. על בסיס מצגי השווא השניים העבירה הקשישה לנאשמות סך כולל של 443,705 ₪.

לאחר שמונתה לקשישה אפוטרופסית, שבין היתר הייתה אחראית על ההוצאות הכספיות של הקשישה, ניסו אביטן וחמו להוציא כספים נוספים מהקשישה בין היתר ביקשו מהקשישה להלוות כספים מקרובי משפחתה ואף ניסו ליצור מצג שווא של הלוואה שלא שולמה וכו'.

בנוסף, במהלך 2018, הגיע לידי עז'מי ואדם נוסף מאגר המידע של החברות בהן עבדו שאר הנאשמים ובתוכם גם פרטי הקשישה. בהמשך לכך, ובמספר הזדמנויות, יצרו נאשמת עז'מי והאדם הנוסף קשר עם הקשישה הציגו עצמם בפניה בכזב, כנציגי הוצאה לפועל וטענו בכזב כי זקופים לחובתה חובות בהוצאה לפועל ועליה לשלם את חובותיה, אחרת ינקטו נגדה הליכים שונים. בהתבסס על מצגי השווא, העבירה הקשישה סכום של 220,000 ₪ בחמש העברות בנקאיות.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 

יום חמישי, 20 בינואר 2022

שנתיים וחצי מאסר על תושב כפר קאסם שבביתו נמצאו נשק ותמונות המעידות על עבירות נוספות בנשק

 בית משפט השלום בכפר סבא (כב' השופט אביב שרון) גזר אתמול שנתיים וחצי מאסר על אמיר בדיר (31) מכפר קאסם, שהורשע ע"פ הודאתו בעבירות של החזקת נשק ותחמושת, סיוע להחזקת נשק וכן ומעשה פזיזות ורשלנות בנשק. בביתו של הנאשם נתפס נשק שהחזיק שלא כדין, וכן נמצאו תמונות שהעידו כי סייע לאדם אחר להחזיק בנשק וכן תמונה של ילדיו הקטינים אוחזים בנשק כשבתוכו מחסנית.

ועוד כמה מאמרים:

·  עדכון מדרגות מס רכישה לשנת 2022, בהתאם לשינוי במדד...

·  פרקליטות און ליין - הפרוייקט החדש של פרקליטות המדינה

·  בג"צ דחה עתירה לבחון שיווין נטל מזונות הקטינים

·  106 מיליון ₪ קנסות בגין הפרת שימוש חוק המזומן

·  עד המדינה ארכי פושע, עבירות שביצע בארה"ב הובילו לגיוסו כסוכן FBI

·  גל האומיקרון - הוגש כתב אישום בגין הפרת בידוד

·  העליון נגד פייסבוק, תשלם הוצאות משפט ותעמוד לדיון ...

·  כתב אישום בפרשת ספאם, עוקץ והתחזות לחב' דואר ישראל

כתב האישום המתוקן, שהוגש על ידי עו"ד אלחנן דרייפוס, כלל שני אישומים בהם הודה הנאשם במסגרת הסדר טיעון ראייתי שהושג לאחר הליך גישור ללא הסכמה לעונש.

האישום הראשון התייחס לכך כי הנאשם החזיק בביתו רובה וכדורים שלא כדין אותם הסליק בחדר השינה. בגין אישום זה הורשע הנאשם בעבירה של החזקת נשק ותחמושת שלא כדין.

על פי האישום השני, הנאשם אפשר לשלושת ילדיו הקטינים להחזיק בנשק, כשמחסנית תואמת בתוכו ואף צילם אותם כשהם אוחזים בנשק.

בנוסף, סייע הנאשם לפחות במועד אחד לאדם אחר להחזיק באקדח ובמחסנית תואמת. בגין אישום זה הורשע הנאשם בעבירות של סיוע להחזקת נשק ואבזר שלא כדין ומעשה פזיזות ורשלנות בנשק.

 

בשלב הטיעונים לעונש טענה הפרקליטות כי: "מדינת ישראל נמצאת במצב חירום של ממש, זאת נוכח הרעה החולה, מכת המדינה, של העבירות בנשק, שפשתה בכל רחבי המדינה...עד  כדי שאזרחים חפים מפשע נפגעים ממנו ומשלמים על כך בחייהם".

בית המשפט חיזק דברים אלו בהתייחסו לנושא עבירות בנשק ואמר: "במציאות בה אנו חיים ,אין לך יום שלא מדווח על תפיסות משטרתיות של כמויות נשק נכבדות, ומספר התיקים הרב אשר נדונים בבתי המשפט מעיד על העובדה שמדובר במכת מדינה של ממש.."

 

נוסף על כך, הדגישה הפרקליטות בפני בית המשפט את התיקון לחוק העונשין אשר התקבל בכנסת בחודש דצמבר האחרון וקובע עונשי מינימום למבצעי עבירות בנשק.

בית המשפט קיבל את עמדת הפרקליטות בעניין זה, ואף ציין כי אמנם התיקון לחוק העונשין שערך המחוקק אך לאחרונה אינו חל על המקרה הנדון, אך אין ספק כי "המחוקק אמר את דברו באופן מפורש" וכי "רוח הדברים ברורה", כדברי ביהמ"ש.

 

בית המשפט מצא לנכון אף להתייחס באופן פרטני לעניין תמונות הילדים האוחזים בנשק, על בסיסן הורשע הנאשם בעבירת מעשה פזיזות ורשלנות בנשק: "מצמרר היה לראות את התמונות של שלושת ילדיו הקטינים של הנאשם אוחזים בחדר השינה שלהם...מעבר לפוטנציאל הנזק העצום שיכול היה להיגרם, לו בטעות היה נפלט כדור בחדר...הרי שנוכח התמונות קל להבין כיצד עלול לצמוח לו דור חדש של עברייני נשק..."

 

לאור האמור, גזר בית המשפט על הנאשם עונש 30 חודשי מאסר וכן עונש מאסר על תנאי.

מהפרקליטות נמסר בתגובה לגזר הדין: האישום בעבירות המבוססות על תיעוד מצולם בלבד של כלי הנשק, ללא תפיסת כלי הנשק בפועל, הוא חלק מהרחבת מאבק הפרקליטות בתופעת כלי הנשק הבלתי חוקיים והסכנה הכרוכה בהם.



יום שישי, 24 בדצמבר 2021

עו"ד נועם קוריס- יש לך מניות וני"ע בבנק בישראל ?

עו"ד נועם קוריס- יש לך מניות וני"ע בבנק בישראל ?
אם יש לך מניות וני"ע בבנק בישראל, אולי לא אמרו לך ומגיע לך כסף ?! איך מגישים תביעה נגזרת ומה ההבדל בין תביעה נגזרת לבין תביעה ייצוגית ? 200,000 ₪ שולמו למחזיק המניות שטבינסקי לאחר שבית המשפט קיבל את עמדת עורכי דינו לאשר הגשת תביעה נגזרת כפי שביקש, סך של 250,000 ₪ שולמו כהוצאות עם אישור הגשת התביעה הנגזרת בעניין דסק"ש ועסקת מעריב.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!
עו"ד נועם קוריס - כותב בערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – מפעיל אתר אינטרנט ? ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – גוגל מפלה ישראלים- ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com  

השבוע פנה אלי לקוח במייל (kurislaw@gmail.com), ושאל אותי איך הוא יכול להחזיר לעצמו את חסרון הכיס שנגרם לו באחזקת מניות שהחזיק בבנק בשנים האחרונות. הוא קרא במדורי הכלכלה כמה כתבות שקצת הטרידו אותו, בנוגע לחלק מהמניות שהחזיק.

לא כל אחד מסוגל להבין כל ניואנס בכל כתבה כלכלית או כתבה משפטית, בעיקר לא כל אחד יכול להבין כתבות שלא מדברות בגובה העיניים, או כתבות שנראה שמי שכתב אותן לא כל כך הבין מה הוא כותב.
לעיתים קריאת הכתבה או אפילו הכותרת בעיתון היא רק הניצוץ או הטרייגר שמביא לבחינת העובדות לאשורן, לפעמים בדיקה של העובדות על ידי עורך דין יכולה להביא גם להמלצה על אכיפה אזרחית אקטיבית ואפקטיבית.
יש מקרים שבהם אדם שמחזיק אפילו מניות בודדות בתיק הני"ע בבנק, יכול לזכות בסכומי עתק, אם בית המשפט ימצא את טענות עורך דינו ראויות להתברר במסגרת תביעה נגזרת או תביעה ייצוגית.
פנה אלי למשל פעם מישהו באינטרנט, וביקש שאבחן עבורו האם כדאי לנקוט בהליכי תביעה ייצוגית נגד בנק יהב וחברת הלמן אלדובי, פנייה לבדיקה שהראתה לי שלציבור לכאורה הוצגו באותה העת מצגים שונים ותנאים מסויימים שלא בוצעו על ידיהם בפועל לכאורה, באותה העת.
החוק בישראל אפילו מעודד במצבים מסויימים אכיפה אזרחית, חוק איסור לשון הרע, חוק הגנת זכויות יוצרים, הפרטיות, חוק הגנת הצרכן וחוק התקשורת ממגדירים לצד אחריות פלילית ואפשרות לטיפול משטרתי בעבירה על חוקים אלו, גם מנגנון אכיפה אזרחית המקנה שיקול דעת לבית המשפט לפסוק אלפי ועשרות אלפי שקלים בעבור כל מעשה עוולה לפי סעיפים מסויימים בחוקים לעיל.
כך למשל, אם פלוני הכפיש אותך באינטרנט, קיימת לך אפשרות להגיש נגדו תלונה למשטרת ישראל שתהיה רשאית להגיש נגדו כתב אישום פלילי, וגם תעמוד לך האפשרות להגיש בעצמך קובלנה פלילית- וגם תביעה אזרחית לפיצוי גם ללא הוכחת נזק- בסכום שיכול להגיע עד 144,000 ₪ לכל פרסום מפר.
תיקון 40 לחוק התקשורת, המוכר לרובנו גם כחוק דואר זבל, הוכיח את עצמו במיגור תופעת הספאם בישראל, כאשר אלפי תביעות בעניין ספאם הוגשו מאז שנת 2008, מדי שנה ושנה ותוך דרישה לפיצוי ללא הוכחת נזק עד לסך של 1,000 ₪ לכל הודעת פרסומת בלתי רצויה, שיצרו בפועל אכיפה אזרחית יעילה, שהוציאה את הכלכליות של מרבית הודעות הספאם שנשלחו לאזרחי ישראל קודם לכן.
בצורה דומה, לצד הרשות לניירות ערך שתפקידה להגן על ציבור המשקיעים ולפקח על אכיפת החוק בשוק ההשקעות המקומי, מאפשר החוק בישראל שני מנגנונים עיקריים של אכיפה אזרחית והגנה על האינטרסים, גם של בעלי מניות פרטיים מהציבור הרחב.
מנגנון התביעה הייצוגית, אשר מתאים למספר עניינים וביניהם נושאים מתוך דיני הבנקאות, קרנות פנסיה, הביטוח, הצרכנות, תיקון 40 לחוק התקשורת וכמובן בעלי מניות או יחידות השתתפות מן הציבור.  
בעל מניות מן הציבור, אפילו אם הוא מחזק מספר מניות מצומצם בשווי של אלפי שקלים בודדים, רשאי בתנאים מסויימים להגיש תביעה ייצוגית בשם כל בעלי המניות ובגין כל שווי העוולות המתוארות בבקשתו- היכולות להגיע גם למיליארדי שקלים.
כאשר מתקבלת תביעה ייצוגית, יכול בעל המניות מן הציבור, שהגיש את התביעה האישית שלי לאור אחזקתו אפילו במניות בודדות, להיות מתוגמל לפי החלטת בית המשפט גם במיליוני שקלים.
מנגנון נוסף שמגדיר אכיפה אזרחית במקרים של אחזקת מניות בתאגידים, הנו מנגנון התביעה הנגזרת, מנגנון התביעה הנגזרת מאפשר אפילו לבעל מניות בודדות בחברה מסויימת, נניח מניות שנרכשו על ידו בבורסה לניירות ערך בתל אביב ובאמצעות הבנק- להגיש במקרים מסויימים בקשה לבירור תביעה נגזרת, אשר די בכך שתאושר בכדי שבית המשפט ישקול את גובה התגמול לאותו בעל מניות מקרב הציבור.
הגשת בקשה לניהול תביעה נגזרת היא למעשה פעולה שנועדה להשיב לחברה עצמה כספים או חסרון כיס, אשר בדרך כלל בעלי השליטה בחברה מונעים מאינטרס אחר לגבי אותה השבה- השונה מהאינטרס של בעלי מניות המיעוט או הנושים.
החזרת חסרון הכיס לקופת החברה עצמה הוא גם האינטרס של בעלי מניות המיעוט והנושים, אשר קופת המזומנים של החברה מהווה חלק מהנכס שלהם או הבטוחה להחזרת החוב כלפיהם בהתאמה.
בכדי לסבר את האוזן, בשנים האחרונות נפסקו לא פעם תגמולים בסכומים של מאות אלפי שקלים ויותר לטובת בעלי מניות מיעוט, ואפילו בשלב האישור להגיש את התביעה הנגזרת כבר נפסקו 200,000 ₪ למחזיק מניות בתנ"ג 18-10-00311 שטבינסקי נ' פסיפיקה אחזקות בע"מ ואח', בעוד לא פחות מ- 250,000 ₪ נפסקו כהוצאות עם אישור התביעה הנגזרת בעניין דסק"ש ועסקת מעריב. איך מגישים תביעה נגזרת ומה ההבדל בין תביעה נגזרת לבין תביעה ייצוגית.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

יום חמישי, 25 בנובמבר 2021

עו"ד נועם קוריס: בג"צ הכריע בעתירה העוסקת בעגינות וממזרות

 

בג"ץ הכריע בימים אלו בעתירה העוסקת בנושא סבוך ורגיש של עגינות וממזרות ואשר הוגשה נגד בית הדי הרבני הגדול

 ועוד כמה מאמרים שכתבתי

 בהתאם להחלטת בג"ץ, הרי שמנקודת מבטם של ההלכה ושל המשפט העברי, מצווה גדולה היא להתיר את העגונה. כפי שציינתי בעניין אחר, "כדי להושיט יד לנשים עגונות, הרהיבו חכמים לפסוע אף בדרכי שוליים הנמצאות לצד גדרי ההלכה הרגילים" (בג"ץ 5185/13 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פסקה 5 לחוות דעתי (28.2.2017)). חשיבות דומה מיוחסת לפיתרון מצוקתם של "ממזרים", שעליהם קורא המדרש את הפסוק "ושבתי אני ואראה את כל העשוקים אשר נעשים תחת השמש, והנה דמעת העשוקים ואין להם מנחם, ומיד עשוקיהם כוח ואין להם מנחם" (קהלת ד, א; ויקרא רבה לב, ח). תפיסת הממזרים כ"עשוקים", המשלמים את מחיר חטאי הוריהם, הביאה לפיתוח "שורה של כללים, הנחות, חזקות ופיקציות למיניהם, כדי לפתור את בעייתם" – עד כי "קשה למצוא דוגמה נוספת בעולמה של הלכה למאמצים הבלתי נדלים שנקטו חכמים כדי למנוע מלהביא את הילדים לכלל פסול של ממזרות" (ע"א 1354/92 היועץ המשפטי נ' פלונית, פ"ד מח(1) 711, 735-736 (1994)). לצד זאת, נכון להתחשב גם בהשלכות העגינות והממזרות על זכויות יסוד ועל טובת הילד (ראו, למשל, בג"ץ 2123/08 פלוני נ' פלונית, פ"ד סב(4) 678, פסקה 17 לחוות דעתה של השופטת ע' ארבל (2008), ובג"ץ 5384/16 פלוני נ' שר הפנים, פסקה 17 לחוות דעת השופט י' עמית (21.8.2017)). על כן, נכנס בית משפט זה בעובי הקורה. בעקבות הדיון הראשון בעתירה, שעוררה שאלות דיוניות ומהותיות לגבי הכרעות משיבים 1-2, התבקשה עמדת היועץ המשפטי לשיפוט הרבני לגבי הצעה שהועלתה בדיון – ובמקביל, נדרשו עותרת 1 ומשיב 3 להודיע "האם הם מעוניינים בגישור בתיק זה" (החלטה מיום 20.8.2020). בתום הדיון השני בעתירה, ולאחר שהצדדים הודיעו כי הם מסכימים שרבה הספרדי הראשי של ירושלים, הראשון לציון הרב שלמה עמאר, ישמש כמגשר "במלוא הליך זה", הוחלט על העברת ההליך לגישור לפני הרב (החלטות מן התאריכים 25.3.2021, ו-21.4.2021). דא עקא, לאחר פגישה מקדמית עם באי כוח הצדדים, בנוכחות נציג היועץ המשפטי לשיפוט הרבני, הודיע כבוד הרב עמאר כי "גיליתי לצערי שאין רצון כלל לגשר. למרות שלפי הבנתי אפשרי הדבר". בנסיבות אלה, התבקשו הצדדים להודיע "האם הם מסכימים כי בית המשפט יכריע בעתירה כאילו ניתן בה צו על תנאי, ללא צורך בדיון נוסף". בתשובה, עדכן נציג היועץ המשפטי לשיפוט הרבני כי ביום 27.10.2021 החליט בית הדין הרבני הגדול "לקיים דיון נוסף לחקירת העד בנישואי הצדדים", ופנה אל נשיא בית הדין – הרב הראשי לישראל דוד לאו – בבקשה "לקבוע דיין שלישי להרכב", נוכח יציאתו לגמלה של אחד מחברי ההרכב המקורי. בו ביום, מונה דיין נוסף כחבר בהרכב, ובית הדין הרבני הגדול החליט כי "הוא מתעתד להמשיך את הדיון בהרכבו החדש מאותה נקודה בה הסתיים ההליך לפניו, כלומר השלמת חקירת העד" – והורה לצדדים "להמציא התייחסותם להמשך הטיפול בערעור בתוך שבעה ימים מהיום". למחרת היום, ניתנה באותו הליך החלטת נשיא בית הדין, שציין כי הייעוץ המשפטי לשיפוט הרבני הביא לפניו את ההצעה שהעלינו בדיון הראשון בעתירה, והבהיר כי בית הדין פעל בעבר ובהווה "בכל דרך אפשרית למציאת היתר [...] בשלב זה, לבקשת היעוץ לשיפוט רבני הוחלט לקיים דיון נוסף לחקירת העד, ומעבר לכך ללא קשר לעניין 'כשרות עד הקידושין' ישנן פעולות נוספות שבית הדין פועל בהן [...] ואף אני כנשיא בית הדין גדול 'על משמרתי אעמודה' לסייע בכל דרך שתימצא. במסגרת זו, אחר הדיון שיתקיים אם יתברר כי יש מקום להרחבת ההרכב, אף שמדובר בצעד חריג ביותר ובלתי שיגרתי, אשקול זאת בכובד ראש". לאור התפתחויות אלה, ביקש הייעוץ המשפטי לשיפוט הרבני למחוק את העתירה, שהתייתרה ואינה רלוונטית עוד. העותרות, מצידן, הודיעו שהן מבקשות "למשוך את העתירה" – ואילו משיב 3 הגיש הודעה ארוכה, בה הוא מלין על התנהלות יתר הצדדים להליך, תוקף את החלטות בית הדין הרבני הגדול ונשיא בית הדין שהוזכרו לעיל, וחוזר על עמדתו כי "לא ייתן יד להליך של מתן גט ולאחר מכן לביטול קידושין בדיעבד". הוא מודיע כי מאחר "ועסקינן בבג"צ כנגד החלטה הלכתית, אין הוא מביע דעתו", אך מאותו טעם עצמו הוא מבקש לפסוק לזכותו הוצאות – תוך שהוא מציין כי "לו ביה"ד הגדול היה מקבל את החלטותיו הנוכחיות לפני 2.5 שנים, היה נזקו [...] מופחת". בנסיבות שנוצרו בעקבות ההחלטות האחרונות של בית הדין הרבני הגדול ונשיאו, אין מחלוקת כי ההכרעה בעתירה הנוכחית התייתרה – ומשכך, היא נמחקה כמבוקש. נוכח תוצאת ההליך, והגורמים לה, נקבע כי כל צד יישא בהוצאותיו. בשולי הדברים הוסיף בג"צ, כי יש לקוות כי הבירור המחודש, הן במישור של חקירת עד הקידושין, והן במישורים אחרים שהוזכרו בהחלטת נשיא בית הדין הרבני הגדול, יישא פרי – ויאפשר לשים קץ לפרשה הקשה שמגוללת העתירה



 עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004